החלטה בתיק בש"א 6296/07

המבקש עותר לסילוק התביעה כנגדו על הסף, מפאת השתק שיפוטי, בטענה שהטענות המופיעות בה סותרות את הנטען בתביעה העיקרית. מסיבה זו, טוען המבקש כי התביעה היא טרדנית וקנטרנית ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. המבקש טוען, כי מדובר בתביעה לסעד כספי מוסווה, ולא שולמה בגינו אגרה מספקת. בנוסף, טוען המבקש כי המשיב מערב בין מושגים הקשורים לדיני השותפויות (בכך שטוען כי נכרת הסכם שותפות) לבין מושגים הקשורים לדיני החברות (בכך שטוען כי לפי הסכם השותפות שלכאורה נכרת, אמור היה המבקש לרכוש 50% ממניות החברה.

המבקש מציג את עמדתו העובדתית, כפי שהובעה בתביעה שהגיש (ת"א 1318/06), ובמסגרת התגובה, חזר המשיב על גירסתו העובדתית בתביעה הנוכחית.

בקצרה, טענתו של המבקש היא, כי הוא נכנס כשותף לפרוייקט בבית דגן לבקשת המשיב, ועזר לממנו על דרך הפקדת בטוחות בסכום של 285,000$. המבקש טוען, כי המשיב "לחץ" עליו להצטרף לפרוייקט, והבטיח לו את חלקו ברווחים הגבוהים הצפויים.  אלא שבפועל, המשיב עיכב במכוון את סיום הפרוייקט בבית דגן, על מנת "להעמיס" את הוצאות הבנייה בפרוייקט אחר, על חשבון הליווי של הפרוייקט בבית דגן, וזאת לצורך הקטנת רווחיו לצורך התחמקות מתשלום מס. בנוסף, טען המבקש כי הוא סבר שהמסמכים הבנקאיים עליהם הוחתם מעגנים את שותפותו בפרוייקט ואת זכאותו לקבלת מחצית מהרווחים, ולבעלות משותפת על חשבון הליווי, אלא שבסופו של דבר, המשיב ביטל את זכות החתימה של המבקש בחשבון הליווי, ונישל אותו מהפרוייקט. למבקש התברר, כי המסמכים הבנקאיים עליהם חתם לא עיגנו את זכותו לקבל מחצית מהרווחים, והערבות עליה חתם היא ערבות בלתי מוגבלת בסכום לכלל חיובי החברה, ולא רק לפרוייקט בית דגן. המבקש טוען, כי עובדות אלה, לא הותירו לו כל ברירה אלא לפנות לבית המשפט בתביעה בה עתר להצהיר, בין היתר, כי בין הצדדים קיימים יחסי שותפות בקשר לפרוייקט בבית דגן, ולהורות על פירוקה.  

המבקש מדגים, כיצד בכתבי הטענות השונים שהוגשו במסגרת ת"א 1318/06 טען המשיב, כי השותפות בין הצדדים כלל לא התגבשה, וטוען כי עמדה עובדתית זו, סותרת מעיקרה את תביעתו של המשיב, להצהיר כי בינו לבין המבקש נכרת הסכם שותפות לפיו ירכוש המבקש 50% ממניות המשיב בחברה במחיר 600,000$.

לאור זאת, לטענתו, מתגבש השתק שיפוטי כנגד תביעת המשיב, ויש לסלקה על הסף מפאת שימוש לרעה בהליכי משפט והיותה טרדנית וקנטרנית.

אני סבור, כי הסתירה הגלומה בטענות המשיב היא לכאורית בלבד.

מעיון בפיסקאות שצוטטו בבקשה, הלקוחים מכתבי הטענות השונים בת"א 1318/06, ניתן להיווכח, כי מבחינת המשיב, שותפותו של המבקש בפרוייקט בבית דגן (או בפרוייקטים אחרים) מותנית בהשקעת כספים בחברת ג. לוריה בע"מ (הנתבעת 2 בת"א 1318/06), ומשלא עשה כן, לשיטת המשיב, אין לו חלק ברווחים.  עמדה זו, המקבלת ביטוי גם בתגובת המשיב לבקשה הנוכחית, טעונה בחינה מהותית לגופו של עניין.

לכאורה, ומהאופן שבו נוסחו טענות המשיב, נראה כי הסעד העיקרי הנתבע בתביעה העיקרית, להצהיר כי בין הצדדים נערך הסכם שותפות לפיו היה אמור המבקש לרכוש 50% ממניות חברת ג. לוריה בע"מ, מתיישב עם עמדת המשיב בהליך המקביל, לפיה שותפותו של המבקש ברווחי הפרוייקט הותנתה ברכישת מניות החברה. בהתאם לכך, איני שותף לעמדת המבקש לפיה המשיב הציג גירסאות עובדתיות סותרות בנוגע לקיומה של שותפות בין הצדדים.

לאור זאת, אני סבור כי לא מתקיימים הקריטריונים המעוגנים בפסיקה, המגבשים השתק שיפוטי כלפי התביעה הנוכחית (כפי שאוזכרו בבקשה), ובוודאי שאין מקום לקבוע שמדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, מצד המשיב, או שמדובר בתביעה טרדנית וקנטרנית (והעובדה שהתביעה הוגשה במסגרת הליך נפרד ולא כתביעה שכנגד, אינה משנה לעניין זה).

בנוסף, בניגוד לטענת המבקש, איני סבור כי השלב המקדמי הנוכחי הוא המקום הראוי לדון בטענות משפטיות הקשורות לשאלת תחולתם הסימולטנית של דיני השותפויות ודיני החברות בענייננו.

עם זאת, אני מסכים עם המבקש בכך שהסעד ההצהרתי לפיו בין הצדדים התגבש הסכם שותפות, המעגן את חובת המבקש לרכוש 50% ממניות המשיב בחברת ג. לוריה בע"מ, מגלם בחובו רכיב כספי של של תשלום סכום הרכישה שנקבע (600,000$), ועל פי העקרונות שהותוו בפסיקה, במקרה שניתן לתבוע סעד כספי, אין הצדקה לתבוע סעד הצהרתי, המהווה שלב אחד בלבד בבירור ההליך בשלמותו (פסקי הדין הרלוונטיים אוזכרו בבקשה). 

מכל מקום, אין בכוונתי למחוק את התביעה על הסף מטעם זה, שעה שניתן להורות על מהלך דרסטי הרבה פחות, בדמות הגשת כתב תביעה מתוקן. 

כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום. האגרה תשולם בהתאם. 

ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ח (22 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: